מה עושים עם 10,000 שקל?

 

ארוחת הבוקר בבירה אירופית נעימה ואפופת ניחוחות קנאביס הופרעה על ידי SMS בהול מחברה קרובה. "יש לי 5,000 שקל - מה לעשות איתם?", היא שאלה, אובדת עצות. המחשבה הראשונה היתה להעניש את המפריעה ולהמליץ לה לפזר את הכסף בין אפיקים שונים: קצת נדל"ן, קצת מט"ח, קצת איגרות חוב ממשלתיות וחלק בקרנות גידור.

 

אבל היא היתה נחושה ובתוך שניות החלה להתפתח התייעצות אסאמאסית בשאלה אם עדיף להשקיע בפיקדון שקלי או במק"מ. עלות האסמאסים הגיעה מן הסתם לגובה הפער בין שתי ההשקעות. לכן החברה התבקשה להפקיד את הסכום בפיקדון שקלי עד שתתגבש החלטה סופית, שתיקח בחשבון את כל אפשרויות ההשקעה הסולידיות-שקליות העומדות בפנינו: פיקדון, מק"מ, קרן נאמנות שקלית ואיגרות חוב. מראש היה ברור שהמכשיר הנחות ביותר הוא פיקדון שקלי בבנק, משום שהבנקים משלמים למפקידים ריביות מצחיקות, בעיקר אם מדובר בסכומים קטנים. מנגד, ברור גם שרכישת קרן נאמנות או מק"מ בסכום של כמה מאות או אלפי שקלים לא ממש משתלמת, משום שהעמלות המשולמות עליהן מכרסמות את התשואה העודפת שהם מעניקים לעומת פיקדון בנקאי.

כדי לענות על השאלה נתייחס להפקדת סכום של 10,000 שקל לתקופה של שנה. נקודת המוצא היא שאין צורך בבניית אסטרטגיית השקעות של ממש, אלא במציאת פיתרון מהיר, יעיל ומשתלם לסכום כסף קטן שיש ברשותנו, בלי סיכונים ובלי להזיז את הכסף ממקום למקום. גם שיקולים של מועדי פדיון ואינפלציה הושמו בצד, וההשוואה נעשתה רק על מכשירי השקעה שקליים לא צמודים למדד.

כדי לקבל החלטה יש להתחשב בתשואה ובגובה העמלות בכל אפיק השקעה. סוגיית המיסוי אינה רוולנטית, משום ששיעור המס על הריבית במכשירים שקליים הוא 15%, בין אם מדובר במק"מ ובין אם בפיקדון.

בפקדונות שקליים מציעים הבנקים ריבית שנעה בין 3.25% ל-3.75% לשנה, תלוי בכושר המיקוח של הלקוח. ככל שהסכום גבוה יותר - הריבית עולה. אחרי מסים נשארת תשואה של 2.7% עד 3.2% לשנה.

מק"מ לשנה, לעומת זאת, מציע תשואה גבוהה בהרבה של 5.8% לשנה, אך מתשואה זו יש להפחית את דמי הקנייה (0.1%) ואת דמי המכירה או הפדיון (0.1%). מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר ערך, וככזה, הבנקים גובים בגינו עמלת שמירת ניירות ערך שמקזזת 0.5% נוסף מהסכום. בניכוי עמלות ומס נשארת תשואה של 4.34% וזה כמובן עדיף על פיקדון.

רפשרות ההשקעה השלישית היא איגרות חוב ממשלתיות מסוג שחר וגילון. הריבית באג"ח שחר קבועה ואילו הריבית באג"ח מסוג גילון משתנה. כאשר הריבית במשק נמצאת במגמת עלייה, האיגרת המועדפת היא הגילון, שבה הריבית משתנה בהתאם לריבית במשק. גם באיגרות חוב יש דמי שמירת ניירות ערך של 0.5% לשנה, אבל עמלות הקנייה והמכירה באג"ח גבוהות יותר ולכן התשואה שמקבלים בפועל נמוכה מזו של המק"מ (אך עדיפה על זאת שנקבל מפיקדון).

האפשרות הרביעית היא קרן נאמנות שקלית. גם בקרן הנאמנות יש ערב רב של עמלות, כמו שיעור הוספה (פער בין מחיר הרכישה של הקרן לבין מחיר הפדיון שלה), דמי שמירת ניירות ערך ודמי ניהול, ששיעורן נע בין 0.5% ל-1.25%. כאן לא ניתן לדעת מראש איזה תשואה תניב הקרן, אבל ההנחה היא שריבוי העמלות וגובה דמי הניהול הופכים את המכשיר הזה לפחות אטרקטיווי ממק"מ. זה מה שקרה בשנה האחרונה לפחות.

לסיכום, יש לכם 10,000 שקל? רוצים לוודא שהסכום נזיל ואין לכם חשק לתת לבנק להרוויח על חשבונכם? קנו מק"מ.