הכדורגל דוחק ברגולטור לעסוק בשידורי טלוויזיה ברשת

 

עידן ההתלכדות ייצור מיזוג בין השירותים השונים הניתנים כיום על גבי פלטפורמות תקשורת שונות. כך למשל, הטלפוניה הנייחת תתחבר באופן הטבעי ביותר לטלפוניה הניידת והאינטרנט ייטמע בקלות בכל שירותי הסלולר. אלא שמעל לכל שירותי התקשורת, נדמה שאת עיקר תשומת הלב מושכת פלטפורמת שידורי הטלוויזיה ושירותי הווידאו שיינתנו באמצעות הרשת, ובשמה המקובל: IPTV.

המחשבה על עולם שידורי טלוויזיה ווידאו פרטי שיסופק לכל צרכן בהתאם לדרישותיו ולטעמו האישי אינה עוד פנטזיה של העתיד הרחוק. כבר היום אנשים צופים ביותר ויותר תכני טלוויזיה באינטרנט, ומזמינים סרטים בהזמנה אישית ישירות לטלוויזיה בסלון. שירות ה-IPTV כבר כובש את העולם, אך בישראל נותר התחום מאחור בשל מגבלות רגולטוריות ודחייה מתמשכת בקבלת החלטות.

דו"ח פנימי של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שהוכן על ידי ראש אגף שידורים במינהלת הסדרת השידורים לציבור עו"ד דורלי אלמגור, צפוי לשמש כדו"ח העיקרי שיוצג בפני המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שתקיים בקרוב דיונים בנושא בניסיון להכניס סדר לעולם שידורי הטלוויזיה החדש.

סוגיית הסדרת שידורי הטלוויזיה על גבי פלטפורמות התקשורת החדשות, רשתות ה-IP והרשתות הסלולריות, הוא הנושא בעל המשקל הסגולי הרב ביותר בכל הקשור למהפכת התקשורת של השנים הקרובות. לא מפתיע לגלות כי לחברות הטלפוניה בעולם תפקיד מכריע גם בפיתוח שירותי וידאו על גבי רשתות ה-IP בשל רצונן להרחיב את תחומי פעילותן, להגדיל את ההכנסה הממוצעת למנוי, ולשמר לקוחות קיימים בזירת התקשורת החדשה והפרוצה לכל.

כבר היום מציעות חברות התקשורת הגדולות בכל העולם חלק ניכר משירותי ה-IPTV כחלק מסל שירותים שכולל טלפוניה ואינטרנט, במערך הקרוי טריפל פליי. סל זה מוצע במחיר נמוך בהשוואה לכל חלופה נפרדת של השירותים ומאיץ את קצב ההתחברות לשירות.

אלא שהמצב החדש יצר בעיה: כיצד מנהלים את שוק הטלוויזיה החדש כך שלא יפול בקלות לידיהן של חברות הענק, ויאפשר פעילות גם של חברות קטנות יותר שיידעו להעשיר את עולם התכנים הטלוויזיוני ובעיקר להוזיל את מחירי השירות.

שוק פרוץ

מספרם של ספקי ה-IPTV בעולם גדל מיום ליום. בחלק מהמדינות ניתן למצוא מספר ספקים המתחרים ביניהם, לצד התחרות עם מפעילי הכבלים וחברות הטלוויזיה בלוויין. אבל בכל הקשור לקביעת כללי המשחק בתחום, המצב ממשיך להיות עמום משהו ומאפשר לשחקנים הגדולים לנסות ולקבוע עובדות בשטח.

שידורי גביע העולם בכדורגל - המונדיאל - שיחלו בגרמניה בעוד פחות משבועיים, הגיעו מבחינת חברות התקשורת בדיוק בזמן. החברות צפויות לתת כעת דחיפה משמעותית לחדירה של שירותי ה-IPTV. ספקים מובילים של שירותי IPTV בעולם (כדוגמת פראנס טלקום) כבר נערכים לשידור המשחקים. גם ספקיות השירותים הגדולות האחרות ממשיכות להסתער על התחום ולא נרתעות מההיצע ההולך וגדל של שירותי ה-IPTV בעולם. הן משקיעות השקעות נכבדות בפריסת תשתיות, בשדרוגן, ובהצטיידות במערכות תומכות לשירותי ה-IPTV. הציפייה היא שיווצר גידול משמעותי בביקוש לשירותים אלה בשנים הקרובות ברחבי העולם.

אבל איך מכניסים סדר בבלגאן בתחום זה? הדו"ח של המועצה לשידורי כבלים ולוויין עושה הבחנה ברורה לעניין הרגולציה בתחום בין שלושה סוגי שירותי טלוויזיה: 1. שירותים על גבי רשתות IP סגורות דוגמת שירותי תכנים בתשלום בעבור צפייה. 2. שירותי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט הפתוחה באמצעות הורדת קבצי וידאו ושירותי טלוויזיה למחשב האישי. 3. טלוויזיה על גבי רשתות סלולריות או רשתות דיגיטליות ניידות, שמאפשרות צפייה בתכני טלוויזיה ווידאו באמצעות הטלפון הנייד.

כל אלה הם האיום הגדול ביותר על פלטפורמת העברת שידורי הטלוויזיה הרב ערוצית המסורתית של חברות הכבלים והלוויין ושל ערוצי הטלוויזיה המסורתיים. מבין שלושת האיומים, המוחשי ביותר מבחינה מסחרית וטכנולוגית הוא שירות ה-IPTV על גבי רשתות ה-IP הסגורות והמאובטחות.

ברוב מדינות העולם כללי הרגולציה החלים על ספקי שירות ה-IPTV זהים לאלה שחלים על שירותי הטלוויזיה הרב ערוצית (כבלים ולוויין), אך היא עדיין בהתהוות ומושפעת מלחצים אדירים. העובדה שבעולם התקשורת החדש עדיין קשה להגדיר מהו שידור טלוויזיה מסבכת מאוד את הבעיה, ויוצרת מצב שבו כל חברה מנסה להסביר למה נכון לנכס את השירות אליה: ספקית האינטרנט טוענת כי היא אחראית על אספקת קו האינטרנט לבית הלקוח, ואם צינור זה יודע להעביר תכנים נוספים הרי שהיא חייבת ליהנות מכך; חברת הטלפוניה, שנפגעת בשנים האחרונות משירותי השיחות הקוליות על גבי רשת האינטרנט, דורשת ליהנות כעת מכניסה לעולמות התוכן הטלוויזיוני שמתעוררים על גבי אותה רשת ממש; וחברות הטלוויזיה מנסות להתאים עצמן לעידן הטלוויזיה ברשת, שכן זה רק עניין של זמן עד שזו תחליף לחלוטין את מסך הטלוויזיה הישן בכל הקשור לאספקת תכני הצפייה.

בישראל, פירסמה המועצה לשידורי כבלים ולוויין כבר באוקטובר 2005 שימוע ציבורי בעניין שידורי ה-IPTV אך נדמה שרק כעת, עם פרסום הדו"ח, היא תאיץ את הדיונים בעניין.

בזק, לא מה שחשבת

שתי סוגיות מרכזיות שמשפיעות גם על כללי הרגולציה בעולם עומדות בימים אלה לפתחה של המועצה:

1. הקושי למנוע מספקי הטלקום להציע שירותי שידור טלוויזיה. במלים אחרות, האם לאפשר לחברה כבזק לספק שירותי תוכן על גבי פלטפורמת ה-ADSL ולהפוך בכך את מונופול התקשורת לחברת תוכן, בניגוד לרישיון הנוכחי של בזק?

סוגיות סבוכות נוספות שמתקשרות בכך הן שאלת יכולתם של ספקי תשתית ה-DSL לחסום תוכן אינטרנט ואפליקציות מבוססות רשת, וכן סוגיית דמי המעבר שייגבו בגין השימוש על גבי תשתית ה-DSL. ברור שללא מתן אפשרות גישה לתשתיות של בזק לכל ספקי התקשורת, בתנאים שווים והוגנים, תיפגע יכולת התחרות, ועמה היכולת להוזיל את המחירים, ולהרחיב את הבחירה של השירותים.

2. מה מידת האלטרנטיבה הקיימת בשוק לצפייה בשידורי הטלוויזיה הרב ערוצית? במקומות שבהן האלטרנטיבות היו מוגבלות היתה כדאיות לקידום שירותי הטלוויזיה בתשלום על גבי DSL. זה המקרה גם בישראל, כשהכבלים קיבלו אישור להפעלת שירותי VOD (וידאו על פי דרישה) והן כבר מצליחות לרשום משירות זה הכנסות של כ-3 מיליון שקל בחודש. ככל שהשימוש בשירותי ה-VOD ודומיו יתרחב - יקטן הצורך בשירותי ה-IPTV האחרים.